בין אנשים, עסקים ונכסים | פרק 4 מתוך 18

בסך הכול רציתי לקנות נכס ראשון. איכשהו מצאתי את עצמי בעסקה שהסתבכה שוב ושוב.

שושי אברהמוב ויוסי חותמים על חוזה רכישת הנכס סביב שולחן ישיבות

בסך הכול רציתי לקנות נכס ראשון. איכשהו מצאתי את עצמי בעסקה שהסתבכה שוב ושוב ושוב.

ובטח לא דמיינתי שעוד לפני שנגיע לחתימה, גם יועץ המשכנתאות שלי וגם עורכת הדין ששכרתי יתפטרו.

אבל בהתחלה הכול נראה מבטיח.

ניהלתי את אניצ׳ה כבר 13 שנה, אבל בקניית נכס הייתי חסרת ניסיון. נרשמתי לקורס ״מאה ימים של נדל״ן״, וחודש וחצי אחרי תחילתו מצאתי את הנכס שחיפשתי.

האזור הנכון. המאפיינים שהגדרתי. מחיר מעולה.

עשיתי שמאות, עורכי הדין התחילו לעבוד, התחלתי להתרגש.

ואז המוכרים התחרטו.
הם לא מוכרים.

כל ההתרגשות שלי נשארה בלי כתובת. במשך שמונה חודשים המשכתי לחפש, אבל שום דבר לא התאים כמו הדירה ההיא.

ואז המתווך התקשר.

״שושי, את עדיין מחפשת?״

אותה דירה חזרה למכירה. באותו מחיר. אבל הפעם עם התחייבות לבנייה משותפת של ממ״ד עם השכן, ותוכנית שיפוץ שדרשה להפוך את כל הבית כדי להתחבר אליו.

המשא ומתן הראשון היה עם המוכרים, על שינוי התוכנית. הם הסכימו: ההתחייבות לממ״ד נשארה, אבל כבר לא נדרש להפוך את הדירה.

אפשר היה לנשום. מתקדמים.

רק שלכל אחד מהמעורבים היו תנאים משלו. השכן רצה להבטיח שאבנה את הממ״ד, בחוזה היו סעיפים שלא הייתי מוכנה לקבל, ודברים שנראו סגורים חזרו לדיון.

עם אחד המוכרים נוצר לי קשר אישי טוב מאוד. מול העמדה הקשוחה של עורכת הדין שלהם, השיחות הישירות איתו עזרו לנו להתקדם גם כשההתכתבות בין עורכי הדין נתקעה.

ואז התברר שהשמאי פספס נתון משמעותי, שהשפיע על האפשרות לקבל משכנתא.

פתאום היה צריך לבדוק מחדש איך אממן את הקנייה בכלל.

השמאות השתנתה.
יועץ המשכנתאות שליווה אותי אמר שאין בנק שיתן משכנתא והתפטר.

עורכת הדין שלי הגדירה את העסקה כעסקה בסיכון, המליצה לי לא להתקדם — והתפטרה גם היא.

״שושי, מצאת עסקה למקצוענים כשאת לגמרי חובבנית״, היא אמרה לי.

ונשארתי עם דירה שרציתי לקנות, ובלי שני אנשי המקצוע ששכרתי כדי שיעזרו לי לעשות את זה.

הייתי צריכה לקבל החלטה.

המחיר שיקף מבחינתי את הסיכון, והנכס עדיין התאים למה שחיפשתי. אבל כדי להמשיך הייתי צריכה להבין כמה הסיכון עלול לעלות, איך אפשר לגדר אותו ועם מה אצטרך להתמודד בעצמי.

כל מה שלמדתי בקורס נדרש ממני עכשיו, בהחלטה על הכסף שלי.

ובתוך כל זה, גורם אחד נשאר איתן — המתווך.

״שושי… את רוצה את העסקה? תגידי, ואמצא לך אנשי מקצוע חדשים״.

אמרתי שכן. והוא מצא.

עם אנשי המקצוע החדשים המשכנו לבדוק ולמצוא פתרונות, והמתווך המשיך לחבר ביני לבין המוכרים עד שהגענו להסכמות.

ארבעה חודשים נמשך המשא ומתן הזה.

שנה וחודשיים אחרי הביקור הראשון בנכס, יוסי ואני חתמנו.

זאת התמונה שאני מצרפת כאן. כשאני מסתכלת עליה, אני זוכרת כמה פעמים כבר לא היה ברור שנגיע לרגע הזה. כמה פעמים זה הרגיש שזה לא יצא לפועל.

הגעתי לחתימה אחרי שלמדתי לשנות תנאים במשא ומתן, להבין את הסיכון ולבחור אנשי מקצוע מעולים (!) שיעזרו לי להתמודד איתו. ועד אז כבר היה לי גם רישיון תיווך.

בסך הכול רציתי לקנות נכס ראשון. בדרך התחלתי להבין איך אני רוצה ללוות אנשים בעסקאות שלהם.

ועל המתווך שהדביק את כל העסקה הזאת עד החתימה — בפוסט הבא 🙂

זה הפוסט הרביעי מתוך 18 לכבוד יום הולדת 18 של אניצ׳ה — על הדרך מהחנות הקטנה שפתחתי בגיל 27 לעבודה שלי היום בנדל״ן, ועל מה שלמדתי בדרך. מוזמנות להמשיך איתי.

#בין_אנשים_עסקים_ונכסים

שושי אברהמוב
אניצ׳ה נדל״ן — מחברת בין אנשים לנכסים
רוצה לשוחח איתי על נכס? וואטסאפ · 054-703-0004 או דברי איתי ישירות בטלפון (054-703-0004)